דיברנו רבות על חשיבות מסגרת העו"ש והשימוש בו.
אך כיצד הבנק קובע מראש מהי מסגרת העו"ש ומה הוא בודק לפני כן? ומה קורה כשישנה חריגה ממסגרת העו"ש?
ראשית כאשר לקוח מבקש מהבנק מסגרת וזה נענה לכך, הבנק יקבע את תקרת המסגרת תיקבע בהתבסס ניתוח של צרכי הלקוח ( הנושא יתועד ויצורף למסמך הבקשה ).
לרוב, הבנק יגדיר קריטריונים לניתוח צרכי האשראי ויקבע סכומי סף לסוגי קבוצות לקוחות שונים.
בהסכם המסגרת עליו יחתמו הלקוח והבנק, יעוגן התחייבות הלקוח להקפיד לא לחרוג מהמסגרת המאושרת ואת המשמעויות של מחויבות זו.
הבנק רשאי להגדיל את מסגרת העו"ש באופן חד צדדי ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלת העמדת מסגרת נוספת והריבית לא תעלה על מה שנקבע במסגרת המקורית. עם העמדת המסגרת הבנק יודיע על כך ללקוח לרבות סכום המסגרת, תנאיה ומועד סיומה.
אסור לבנק לאפשר היווצרות של יתרת חובה בחשבון העו"ש מעבר למסגרת העו"ש שהוסכמה למעט במקרים הבאים:
1. הלקוח ביקש, מבעוד מועד, לכבד חיוב מסוים שבגינו צפויה להיווצר חריגה. הבנק רשאי ( לא חייב ) להסכים ובלבד שבמידה והחריגה תהיה יותר מיום אחד, הדבר יוגדר ויוסכם בהסכם כתוב למסגרת עו"ש זמנית.
2. הבנק רשאי להעמיד מסגרת זמנית זו גם לאחר היווצרות החריגה.
במידה והבנק לא מסכים או לא יכול למנוע את החריגה – על הבנק להודיע ללקוח ששעליו לפעול לביטול מיידי של החריגה ולחדול מיצירת חיובים חדשים שכיבודם ייצור או יגדיל את החריגה.
על אף האמור, הבנק רשאי להגדיל את המסגרת מבלי לנקוט בפעולות שהזכרתי במידה והחריגה לא עולה על סך 2,000 ₪ ללקוחות פרטיים ו- 5,000 ₪ לאשראי מסחרי ובלבד שיהיו לנפרק זמן קצר.
למה סיפרתי לכם את כל זה?
ראשית הנתונים מובאים מהוראת המפקח על הבנקים ( נבת 325 )
שנית כבר אמרנו שידע זה כוח. כך תוכלו לדעת מהם שיקוליו של הבנק בבואו לאשר מסגרת עו"ש ומה נדרש ממנו.