בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חשוב מאוד ששמו המלא הוא "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" אבל משום מה נוטים להשמיט את החלק האחרון בשמו המלא של החוק והוא החלק העיקרי והחשוב ביותר – "שיקום כלכלי".  החוק החליף את פקודת פשיטת רגל הישנה.

חדלות פירעון הוא מצב בו אדם כבר לא מסוגל לעמוד בהתחייבויות שלו, בהוצאות ובחובות. כלומר במילים פשוטות, משמעות חדלות פירעון הוא כשהחובות גדולים יותר מסך הנכסים באופן משמעותי ואין סיכוי שבעל החוב יוכל לשלם את חובותיו. מטרת החוק היא שהמדינה תספק הגנה לחייבים מפני הנושים שלא יוכלו לנקוט נגדו  בפעולות לגביית חובותיו ומצד שני המדינה תנסה להשיא לנושים את המקסימום מחובותיו של החייב בהתאם ליכולותיו ונכסיו ללא קשר לגובה החובות וכך בסיום ההליך החייב יקבל פטור מיתרת החובות ( צו הפטר ) ויוכל לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים.

ההליך לא פשוט ונמשך לתקופה של 4 שנים אבל יש לו מועד סיום ואור בקצה המנהרה הכלכלית.

השינויים העיקרים בחוק החדש לעומת הפקודה הישנה הם שהחוק קבע:

1. ציר זמן ברור להליך, דבר שלא היה קיים לפני כן.
2. המדינה תדאג לאזן בין האינטרס של הנושים לקבל כמה שיותר דיבידנד מהחוב לבין האינטרס של החייב לשלם בהתאם ליכולותיו ונכסיו.
3. לסיים את ההליך ולאפשר לחייב לפתוח בחיים חדשים ללא גיבנת החובות
4. שיקומו הכלכלי ושילובו של החייב בחברה הכלכלית על ידי מתן כלים כלכליים .

משרד המשפטים מצא ובדק ש- 25% מהאנשים שעברו הליך חדל"פ חזרו לסבב שני ושלישי ו- 50% חוזרים לחובות בהוצאה לפועל. בגלל נתונים האלה נקבע בחוק שכחלק מההליך, החייבים צריכים לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה כתנאי לקבלת צו ההפטר שמסיים את ההליך. משרד המשפטים הכשיר יועצים ייעודיים שמעבירים לחייבים הכשרות להתנהלות כלכלית נכונה והתוצאות הטובות מדהימות הן את משרד המשפטים והן את המשתתפים בהכשרות.

תנאי זה הינו מבורך שכן הוא שובר את מעגל הקסמים של צבירת חובות כל פעם מחדש בשל התנהלות כלכלית לקויה ומונע מהחייבים לחזור שוב למעגל החובות

אז מה קורה לדירוג האשראי של ישראלים וישראליות במצב כזה של תהליך חדלות פירעון או הליך פשיטת רגל? בתקופת ההליך ועד לסיומו בקבלת צו הפטר, הדירוג יהיה 0 המבטא מצב של כשל פיננסי.

בתקופת ההליך החייב לא יכול להשתמש בכרטיס אשראי ( למעט כרטיס דביט ) ךא בצ'קים ולא לקבל הלוואות ומסגרת אשראי. עליו לחיות רק עם מה שיש לו ולא להסתמך על כסף שלא הרוויח מעבודתו. הרגלים אלה שנכפים על החייב, יעזרו לו בעתיד אם יפנים שעליו לחיות עם תקציב מאוזן. קרי לא להוציא יותר ממה שהוא מרוויח

עם סיום ההליך, דירוג האשראי יתחיל לעלות בהדרגה בהתאם להתנהלות הכלכלית של האזרח.

נכון, המערכת עדיין תסמן שאדם היה תחת תהליך חדלות פירעון למשך שלוש שנים ובתקופה זו סביר להניח שנותני אשראי יירתעו לספק אשראי לאדם עם סימון זה, אבל יש כאן הזדמנות מצוינת לנסות להתחיל ולבנות את עצמם מחדש וליישר את המסלול הפיננסי אבל זה כרוך במשמעת ועבודה קשה.

במהלך 3 השנים לאחר קבלת צו ההפטר, מומלץ לבנות אמון עם הגופים הפיננסים: לגשת לבנק ולבקש מסגרת עו"ש מינימלית תמורת הפקדת תכנית חיסכון בבנק כבטוחה. לאחר חצי שנה לפנות לבנק ולבקש להגדיל את המסגרת נוכח ההתנהלות התקינה. כנ"ל לגבי כרטיס אשראי.

אנו יודעים על מקרים שלקוחות בנו מערכת אמון עם הבנק שלאחר שנה קיבלו גם משכנתה.

הבשורה הטובה היא שלאחר 3 שנים מסיום הליך החדל"פ, הנתון ימחק ממאגר נתוני אשראי של בנק ישראל וכתוצאה מכך גם מדירוג האשראי.

אולם, הבנק איתו עובד הלקוח שהיה בהליך, ישמור את הנתון ברשומותיו לתקופה ארוכה יותר ולכן מומלץ בתקופת 3 השנים להישאר עם אותו בנק ולא לעבור לבנק אחר, אחרת גם הוא ישמור את הנתון בדירוג הפנימי שלו לתקופה ארוכה. העיקרון שיש לזכור הוא לשמור על כמה שיותר נותני אשראי שלא ידעו על קיומו של הליך החדל"פ לאחר 3 שנים

הדירוג הנמוך בשל הליך חדל"פ אינו קבוע. יש מה לעשות איתו וזה מצריך התבוננות אמיתית פנימה על המהלכים שהובילו אותנו לשם. אפשר לחזור לחיים כלכליים ראויים. זה קורה. אני רואה את זה לא מעט אבל זה תלוי בכם, ברצון שלכם ובנכונות שלכם לשנות הרגלים.

אמליץ לכם לא לעשות זאת לבד ולהיעזר באיש מקצוע שיספק לכם נתונים עדכניים לגבי מצבכם הפיננסי.

בנוסף, אני מציע שירותי יעוץ וליווי פיננסי ומשפטי שיגדילו את הסיכוי שלך לחזור לחיים הכלכליים בהקדם האפשרי.  במסגרת היעוץ אנתח את מצבכם וואספק כלים להתנהלות כלכלית המותאמת למסיימי הליך חדל"פ לרבות שיקום כלכלי, חזרה למערכת הפיננסית וסיוע בקבלת מימון לרבות משכנתה.

לקביעת פגישת יעוץ ראשונית, יש ליצור קשר בטלפון: 03-5714749